Linda Acredolo and Susan Goodwyn (1985). Symbolic gesturing in language development: A case study. Human Development, 28, 40-49.

מאמר זה מציג את סיפורו של “המסמנת” הראשונה שלנו, בתה של לינדה, קייט, שהחלה ליצור ספונטנית סימנים כשהיתה בת 12 חודשים. אלה היו סימנים “הגיוניות” (כמו לרחרח “פרח” וידיים למעלה עבור “גדול”). לאחר מכן הראנו לה סימנים פשוטים אחרים לדברים שבהם הייתה מעוניינת ועקבנו אחר התקדמותה במונחים של התפתחות מחוותית ומילולית.

Linda Acredolo and Susan Goodwyn (1988). Symbolic gesturing in normal infants. Child Development, 59, 450-466. Readily Available in Libraries.

המטרה שלנו בשני מחקרים נפרדים המתוארים במאמר זה היה ללמוד יותר על התפתחות ספונטנית של סימנים על ידי תינוקות. האם רק בתה של לינדה עשתה זאת (ראה Acredolo & Goodwyn, 1985) או שהיו תינוקות אחרים יצירתיים גם הם כמו קייט? התשובה היתה ברורה ביותר. למרות שלינדה היתה קצת מאוכזבת לדעת שקייט לא היתה ייחודית לגמרי, היא התלהבה במהירות לראות שרוב התינוקות יוצרים לפחות סימן אחד או שניים כאלה, ושילדים מסוימים, כמו קייט, יוצרים הרבה. המאמר מתאר גם: (א) יחסים עם התפתחות מילולית, (ב) מקורות הסימנים בחיי היומיום של התינוקות, (ג) והבדלים בין המינים והלידות.

Linda Acredolo and Susan Goodwyn (1990). The significance of symbolic gesturing for understanding language development. In R. Vasta (Ed.), Annals of Child Development (Vol. 7, pp. 1-42). London: Jessica Kingsley Publishers. Readily Available in Libraries.

פרק זה נתן לנו הזדמנות לבחון את התפקיד שסימנים, כולל מערכות רשמיות של שפת הסימנים כגון שפת הסימנים האמריקאי (ASL), משחקים בהתפתחות השפה המילולית של ילדים שומעים. אנו מתארים סיפורי מקרה קלאסיים רבים (למשל הולמס הולמס, 1980 ופרינץ ופרינץ, 1979), בנוסף לעבודות שלנו ומזהים מכנים משותפים ביניהם. הדיון הסופי עוסק בשאלה האם אבני דרך מסוימות של התפתחות השפה (למשל, הסמל האמיתי הראשון, שני שילובי הסמלים הראשונים) מושגות בקלות רבה יותר בסימנים מאשר במודל המילולי.

Susan Goodwyn and Linda Acredolo, (1993). Symbolic gesture versus word: Is there a modality advantage for onset of symbol use? Child Development, 64, 688-701. Readily Available in Libraries.

התוצאות המדווחות במאמר זה מייצגות חלק מהממצאים המוקדמים ביותר ממחקר ארוך-טווח על ההשפעה של עידוד תינוקות להשתמש בסימנים. המטרה היתה להבהיר נושא שנוי במחלוקת: המידה שבה סימנים מייצגים את הכניסה הקלה יותר לתקשורת סימבולית.

Linda Acredolo, L. P., & Goodwyn, S.W. (1997). Furthering our understanding of what humans understand, Human Development, 40, 25-31. Readily Available in Libraries.

מכיוון שעשינו כל כך הרבה עבודה בתחום הילדים וסימנים, התבקשנו על ידי עורך כתב העת היוקרתי הזה לכתוב מאמר העוסק בעבודות אחרות שהוצגו בגיליון – מחקר נפלא שנעשה באוניברסיטת אמורי על השימוש בסימנים של שימפנזות. היינו נרגשות במיוחד כאשר תמונה של אחד ״המסמנים״ שלנו היה בשער של כתב העת.

Susan Goodwyn and Linda Acredolo (1998). Encouraging symbolic gestures: Effects on the relationship between gesture and speech. In J. Iverson & S. Goldin-Meadows (Eds.) The nature and functions of gesture in children’s communication (pp. 61-73). San Francisco: Jossey-Bass. Readily Available in Libraries.

פרק זה סיפק לנו הזדמנות לסכם את תוכנית המחקר שלנו על סימנים, מהעבודה המוקדמת עם קייט לתוצאות מחקר האורך שלנו בחסות משרד הבריאות האמריקאי על ההשפעה של סימנים על התפתחות המילולית.

Linda Acredolo, Susan Goodwyn, Karen Horobin, and Yvonne Emmons (1999). The signs and sounds of early language development. In L. Balter & C. Tamis-LeMonda (Eds.), Child Psychology: A Handbook of Contemporary Issues (pp. 116 – 139). New York: Psychology Press.

מטרתנו בפרק היתה להראות כיצד תוצאות מחקרינו על סימנים שופכים אור על שאלות חשובות שעדיין לא פתורות בהתפתחות השפה: מדוע הבנת השפה בדרך כלל קודמת לייצור? למה גדילת אוצר המילים איטית כל כך בחודשים שלאחר המילה הראשונה? מה מייצג את התופעה הנצפית לעתים קרובות של קפיצת אוצר מילים? מה ההתפתחויות ביסוד תחילתו של השלב של שתי המילים? בסעיף האחרון של הפרק אנו קוראים תיגר על חוקרים להתחיל להשתמש בסימנים ככלי לבחינת סוגיות התפתחותיות חשובות אחרות, סוגיות שבדרך כלל היו צריכות להמתין לתחילת השפה המילולית (למשל זיכרון לטווח ארוך לאירועים, פיתוח קונספט, חשיבה מופשטת, ידע רגשי).

Susan Goodwyn, Linda Acredolo, and Catherine Brown (2000). Impact of symbolic gesturing on early language development. Journal of Nonverbal Behavior.

זהו המאמר שבו אנו מציגים את הממצאים החשובים ביותר במחקר האורך שלנו בחסות משרד הבריאות האמריקאי על ההשפעה של עידוד השימוש בסימנים על התפתחות מילולית. מבחנים סטנדרטיים של התפתחות השפה הן פתוחים והן אקספרסיביים ניתנו ב -11, 15, 19, 24, 30 ו- 36 חודשים הן לקבוצת ניסוי של תינוקות (“מסמנים”) והן לשתי קבוצות ביקורת. התוצאות הראו יתרון ברור לתינוקות מסמנים, ובכך הרגיעו את הדאגה השכיחה ביותר של ההורים – שהשימוש בתוכנית Baby Signs^® עלול להפריע להפתחות השפה. למעשה, החדשות הטובות הן כי Baby Signs^® למעשה מאיץ את ההתפתחות השפה המילולית.

Acredolo, L. P., & Goodwyn, S.W. (July 2000). The long-term impact of symbolic gesturing during infancy on IQ at age 8. Paper presented at the meetings of the International Society for Infant Studies, Brighton, UK.

ה- WISC-III הועבר למשתתפי המחקר ארוך-הטווח בחסות משרד הבריאות האמריקאי במהלך הקיץ שלאחר סיום כיתה ב ‘. להפתעתנו ולשביעות רצוננו, התוצאות הצביעו על יתרון מובהק של 12 נקודות עבור הילדים שעודדו להשתמש בתכנית Baby Signs^® במהלך השנה השנייה לחייהם (ממוצע IQ = 114) על הילדים שהיו בקבוצת הביקורת (ממוצע IQ = 102).

Brie Moore, Linda Acredolo, & Susan Goodwyn (April 2001). Symbolic gesturing and joint attention: Partners in facilitating verbal development. Paper presented at the Biennial Meetings of the Society for Research in Child Development.

באמצעות נתוני וידאו שנאספו במחקר האורך, בדקנו האם חוויית Baby Signs^® מעודדת פיתוח של יכולת לכוון באופן פעיל את תשומת הלב של המבוגר למשהו שבו התינוק מעוניין הנקרא “תשומת לב משותפת”. יכולת זו ידועה כתורם חשוב ללמידה לדבר. לשמחתנו, תינוקות של Baby Signs^® אכן נמצאו מעורבים בפרקי תשומת לב משותפים עם אמותיהם בהשוואה לתינוקות שאינם Baby Signs^® במהלך הפעלות מעבדה בגיל 19 ו -24 חודשים. יתר על כן, ההשפעה מוחזקת באופן בלתי תלוי במיומנות הלשונית, מה שמעיד על כך שחוויית Baby Signs® עצמה היתה תורמת ייחודית לציוני הקשב המשותפים. נתונים אלה חשובים מכיוון שהם עוזרים להסביר מדוע תינוקות של Baby Signs^® נוטים ללמוד לדבר מוקדם יותר מאשר תינוקות שאינם Baby Signs^®. המחקר עשוי גם לסייע להסביר מדוע נמצא כי יש השפעה חיובית על IQ בגיל 8.